רש"ש על נדרים ה׳ א

1 רא"ש ד"ה והא מתניתין ממך. והדר תו פריך לשמואל הס"ד ומה"ד א"ה נימא שמואל:

2 רא"ש ד"ה אבל אמר. ואינו אוסר עצמו מהנאתו עד שיאמר גם שאני אוכל לך. הלשון אינו מדויק דמשמעו דאבל אם אמר גם שאני אוכל לך אסור גם בהנאתו וז"א כדלעיל:

3 בא"ד דהא בתר הכי א"ל ר"פ לאביי כו'. ליתא לפנינו אלא סתמא דגמרא קא"ל: